מתבגרים ומבוגרים צעירים פונים לעתים קרובות לחדר המיון ומדווחים על שימוש לא עקבי באמצעי מניעה, דבר המעלה את הסיכון להידבקות בזיהומים המועברים במגע מיני.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Sexually Transmitted Diseases, חוקרים ביקשו לפתח את הכלי הדיגיטלי STIckERי(STI Check in the Emergency Room), המיועד לתמוך בקבלת החלטות משותפת בנוגע לבדיקות לזיהומים המועברים במגע מיני באיברי המין ובאזורים חוץ-גניטליים, בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים הפונים לחדר המיון.
המחקר בוצע בשני מרכזים רפואיים והשתמש בגישה רב-שלבית. בשלב הראשון הוגדרו הבעיה הרפואית, קהל היעד וההחלטה הרפואית הרלוונטית. בנוסף, הוקמה קבוצת היגוי רב-תחומית, ובאמצעות סדרה של סדנאות עיצוב פותח אבטיפוס ראשוני בעל רמת אמינות נמוכה.
בשלב השני נערכו ראיונות חצי-מובנים עם מתבגרים ומבוגרים צעירים ואנשי צוות רפואי בחדרי מיון, במטרה להבין את העמדות וההעדפות בנוגע לבדיקה וליישום הכלי. הראיונות הוקלטו ונותחו באמצעות אנליזה איכותנית מהירה. הנתונים שנאספו שימשו לפיתוח אבטיפוס סופי בעל רמת אמינות גבוהה.
תוצאות המחקר הדגימו כי רוב המתבגרים והמבוגרים הצעירים (מתוך 19 ראיונות) שפנו לחדר המיון הביעו עניין להשתתף בקבלת ההחלטה לגבי ביצוע הבדיקה, וחלקם תיארו תחושות מורכבות ביחס לקבלת התוצאות.
בנוסף, אנשי הצוות הרפואי (מתוך 15 ראיונות) הדגישו כי קבלת החלטות משותפת תואמת את הפרקטיקה הקלינית, אך ציינו כי הכלי לא צריך להעמיס קוגניטיבית על המטופלים. כמו כן, הם הדגישו כי קיום התערבויות בתחום הבריאות המינית נעשה מורכב יותר כאשר ההורים נוכחים. שתי הקבוצות הביעו תמיכה בהתערבויות לא שיפוטיות, השומרות על פרטיות ומפחיתות סטיגמה.
החוקרים מסכמים כי כלי קבלת ההחלטות STIckER עוצב בתהליך מחזורי, אשר כלל בדיקות משתמשים ושילוב משוב. התוצר הסופי הוא כלי דיגיטלי שעשוי לקדם ביצוע שוויוני של בדיקות לזיהומים המועברים במגע מיני, תוך התאמה מורכבת לסביבת חדר המיון.
מקור:
תגובות אחרונות