מאז שנת 2013 נצפו מגמות לא אחידות בגורמי סיכון התנהגותיים לזיהומים המועברים במגע מיני בקרב מתבגרות וצעירות (למשל ירידה במספר בני הזוג המיניים, או ירידה בשימוש בקונדום). במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Sexually Transmitted Diseases, חוקרים ביקשו לבחון פערים בין-גזעיים בשכיחות של כלמידיה טרכומטיס (Chlamydia trachomatis) תוך התחשבות במגמות התנהגותיות אלו, באמצעות אנליזת נתונים ממדגם ארצי של מתבגרות וצעירות.
עוד בעניין דומה
החוקרים ניתחו נתונים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי שנאספו בשנים 2011 עד מרץ 2020. הם העריכו את השכיחות וכן את יחסי השכיחות הלא-מותאמים והמותאמים לתוצאה חיובית בבדיקת שתן לכלמידיה טרכומטיס בקרב נשים פעילות מינית מארבע קבוצות: שחורות לא היספאניות, היספאניות, בנות גזע אחר שאינן היספאניות ולבנות לא היספאניות. האחוזים סווגו לפי גזע/ אתניות, וכל קבוצה הושוותה לממוצע של שלוש הקבוצות האחרות (לדוגמה, שחורות לעומת היספאניות, בנות גזע אחר שאינן היספאניות ולבנות).
בנוסף, נכללו משתני עזר כגון קבוצת גיל, כיסוי ביטוח בריאות, מספר בני זוג מיניים בשנה האחרונה ושימוש בקונדום בשנה האחרונה.
באופן כללי, השכיחות של זיהום בכלמידיה בקרב מתבגרות וצעירות היתה 5.8% (רווח בר-סמך 95%: 4.5%-7.3%).
לפי תוצאות המחקר, השכיחות היתה גבוהה יותר בקרב נשים שחורות (לעומת נשים היספאניות, נשים מגזע אחר שאינן היספאניות ונשים לבנות; 11.7%; רווח בר-סמך 95%: 8.7%-15.2%) ונמוכה יותר בקרב נשים לבנות (לעומת נשים שחורות, נשים היספאניות ונשים מקבוצת גזע אחר שאינן היספאניות; 3.2%; רווח בר-סמך 95%: 1.7%-5.5%).
לאחר התאמה, לנשים שחורות נמצאה שכיחות כלמידיה גבוהה יותר בהשוואה לממוצע של נשים היספאניות, נשים מגזע אחר שאינן היספאניות ונשים לבנות (יחס שכיחות מותאם 2.48; רווח בר-סמך 95%: 1.63-3.75).
החוקרים מסכמים כי במדגם ארצי, השכיחות של כלמידיה טרכומטיס בקרב מתבגרות וצעירות שחורות היתה גבוהה פי 2.5 בהשוואה לשכיחות הממוצעת בקרב נשים היספאניות, נשים מגזע אחר שאינן היספאניות ונשים לבנות. כמו כן, הכללת גורמי סיכון התנהגותיים לזיהומים המועברים במגע מיני לא החלישה קשר זה. מחקרים עתידיים שישלבו גורמי סיכון הקשורים לרשתות מיניות עשויים לספק תובנות נוספות להבנת פערים אלה.
מקור:
תגובות אחרונות