סריקת ממוגרפיה הוכחה כשיטה המשפרת את שיעורי ההישרדות מסרטן השד. עם זאת, בקרב נשים צעירות בעלות רקמת שד צפופה, תופעה שכיחה יותר באוכלוסיה הסינית, יעילות הבדיקה נמוכה יותר. על כן, נדרש לפתח אסטרטגיות סקר מותאמות-תרבותית וקלינית לאוכלוסיה זו.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Breast Cancer Research, חוקרים בחנו את היעילות של סריקת שד באולטרסאונד בסיוע בינה מלאכותית בגילוי מוקדם של סרטן השד.
במחקר השתתפו 21,790 נשים בגילאי 35-69, שנכללו בתכנית הסקר הלאומית הסינית. שתי רשויות עירוניות שימשו כאשכולות מחקר: אחת קיבלה סקר בסיוע בינה מלאכותית (8,736 נשים), והשנייה סקר אולטרסאונד רגיל (13,054 נשים). נתוני האבחנה בסרטן השד נאספו באמצעות מעקב פעיל ושיוך לרישום הסרטן העירוני.
התוצא הראשוני שנבדק היה רגישות הבדיקה, כלומר יכולת הסקר לזהות יותר מקרי True Positive.
מתוך כלל המשתתפות, 232 נשים (‰10.7) נמצאו עם תוצאה חיובית בבדיקת הסקר. שיעור החיוביות היה דומה בין הקבוצות (12.2% בקבוצת ה-AI לעומת 9.6% בקבוצת הביקורת, p=0.07).
לאחר שנת מעקב אחת, אובחנו 49 מקרים של סרטן השד, מהם 30 מקרים שהתגלו בסקר ו-19 שהתגלו בין בדיקות (Interval cancers).
קבוצת ה-AI הציגה רגישות גבוהה משמעותית לזיהוי סרטן שד בהשוואה לסקר הרגיל: 75% (רווח בר סמך 95% 88.6-54.8) לעומת 42.8% (רווח בר סמך 95% 65.6-22.6). בנוסף, בקבוצת ה-AI זוהו יותר מקרי סרטן (21 מתוך 8,736 לעומת 9 מתוך 13,054, p=0.001).
עם זאת, לא נמצאה שונות מובהקת בין הקבוצות בשיעור מקרי סרטן שהתגלו בין בדיקות (AIי– 7 מתוך 8,736, אולטרסאונד רגיל – 12 מתוך 13,054, p=0.789).
שיעור מקרי הסרטן בשלב מוקדם היה גבוה משמעותית בקבוצת ה-AIי(95.2%, 20/21) בהשוואה לקבוצת הסקר הרגיל (88.9%, 8/9, p<0.001).
החוקרים סיכמו כי שימוש באולטרסאונד בסיוע בינה מלאכותית משפר באופן מובהק את רגישות בדיקות הסקר ואת שיעור הגילוי של מקרי סרטן השד המוקדמים בקרב נשים סיניות ומהווה גישה מבטיחה לפיתוח אסטרטגיות סקר מותאמות לאוכלוסיות בעלות רקמת שד צפופה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות