במסגרת מחקר פרמקו-ויג׳ילנס רחב היקף, שפורסם לאחרונה בכתב העת Lupus Science & Medicine, חוקרים בחנו את הקשר האפשרי בין טיפולים אימונותרפיים המעכבים נקודות בקרה חיסוניות (Immune Checkpoint inhibitors - ICIs) לבין התפתחות לופוס מושרת-תרופות (Drug-Induced Lupus) וכן אפיינו את המאפיינים הקליניים של תופעה זו.
עוד בעניין דומה
המחקר נעשה על ידי שליפת דיווחי תופעות לוואי ממאגר ה-FAERSי(US FDA Adverse event reporting system) של מטופלים עם ממאירות אשר דווחו בהם מקרים של לופוס בין השנים 2011-2024.
המחקר זיהה 146,066 דיווחים על תופעות לוואי הקשורות ל-ICIs בקרב מטופלים אונקולוגיים. מתוכם, נמצאו 209 מקרים של לופוס (גיל חציוני 63, טווח בין רבעוני 55.3-71.7, 51% נשים). ניתוח הנתונים הראה אותות חיוביים מובהקים לקשר בין לופוס לבין טיפולים ב-ICIs ובייחוד בטיפול בנוגדי PD-1 ובנוגדי PD-L1. זוהו שמונה אותות חיוביים, רובם של לופוס עורי (Cutaneous Lupus) ולופוס סיסטמי.
הסיכון ל-SLE הקשור ל-ICIs היה גבוה משמעותית בקרב נשים לעומת גברים, אך לא נמצא קשר מובהק לגיל או לטיפול כימותרפי נלווה. הסיכון הגבוה ביותר נצפה בקרב מטופלים שטופלו בתרופות נוגדי PD-1 לעומת סוגי ICIs אחרים. מטופלים עם סרטן ריאה, מלנומה או שד היו בסיכון גבוה יותר. רוב המטופלים חוו תוצאים חמורים של לופוס ושיעור התמותה עמד על 4.31% (תשעה מקרים).
החוקרים סיכמו כי טיפול אימונותרפי באמצעות ICIs עשוי להוות גורם חדש להתפתחות לופוס מערכתי מושרה-תרופה. ממצאים אלה מדגישים את הצורך במעקב ארוך-טווח מותאם אישית אחר מטופלים בסיכון גבוה, במיוחד נשים ומטופלים המקבלים טיפול בנוגדי PD-1.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות