במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת The Bone & Joint Journal, חוקרים ביצעו סקירה מקיפה של מאגרי מידע רפואיים וכן של מקורות ״ספרות אפורה״. הסקירה כללה מחקרים שפורסמו החל מ-2010 וכללו את הדור העדכני של שתלים ללא צמנט בלבד.
עוד בעניין דומה
בסך הכל נכללו 23 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-45 מחקרי תצפית שעמדו בקריטריוני ההכללה. המטא-אנליזה של שיעורי ההישרדות הכוללת והישרדות אספטית בטווח שבין שנה אחת ל-19 שנה לאחר הניתוח לא הראתה הבדל מובהק בין הקבוצות. עם זאת, בניתוח לפי גיל נמצא כי בקרב מטופלים צעירים מ-60 נצפתה עדיפות מובהקת לשתלים ללא צמנט עד 14 שנות מעקב.
בבחינת נדידת השתל (migration), נמצא כי לאחר שנה אחת וחמש שנים שיעור הנדידה היה גבוה יותר בשתלים ללא צמנט (p<0.001), אך לאחר עשר שנים ההבדלים התאזנו (p=0.43). ברוב המדדים הקליניים נצפתה שקילות עד 20 שנות מעקב, אם כי במדדים מסוימים נרשמה עדיפות לשתלים ללא צמנט.
תת המדדים של Knee Society Score לתפקוד וכאב הראו יתרון מובהק לשתלים ללא צמנט לאחר שנתיים (p=0.003) ולאחר חמש שנים (p<0.05). קבוצת השתלים ללא צמנט נהנתה גם מזמן ניתוח קצר יותר (p<0.001) ומאשפוז קצר יותר (p=0.003).
סיבוכים ניתוחיים ופקקת ורידים עמוקים (DVT) הופיעו בשכיחות גבוהה יותר בקבוצת השתלים עם צמנט (p<0.001 ו-p=0.002 בהתאמה).
החוקרים סיכמו כי שתלים ללא צמנט מציגים תוצאות מבטיחות, בעיקר בקרב מטופלים צעירים מגיל 60, עם שיעורי הישרדות ארוכי טווח טובים יותר ותוצאים קליניים משופרים. למרות שנצפתה נדידה מוקדמת של השתלים ללא צמנט, נרשמה יציבות בטווח הארוך וכן יתרונות מובהקים במדדי כאב, תפקוד וזמן אשפוז.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות