שימוש מוגבר בשירותי בריאות לפני האבחנה הרשמית של טרשת נפוצה עשוי להעיד על אפשרות לגילוי מוקדם יותר. במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Multiple Sclerosis and Related Disorders, חוקרים ביקשו לתאר את המסלולים הקליניים השכיחים המקדימים את האירוע הדמיאלינטיבי הראשון או את הופעת התסמין הנוירולוגי הראשוני של המחלה.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים התבססו על נתונים קליניים שנאספו בין השנים 1991-2020 ובחנו את דפוסי השימוש בשירותי הבריאות בשנים שקדמו להופעת התסמינים. עבור כל משתתף נבנו רצפים של פניות לספקי שירותי בריאות ונתוני אבחנות בכל תקופה של שלושה חודשים במהלך חמש השנים שקדמו לאירוע הדמיאלינטיבי הראשון (N=10,617) או להופעת תסמיני ה-MS הראשונים (N=1,761).
התוצאות העלו כי לפני האירוע הדמיאלינטיבי הראשון זוהו המסלולים הבאים: מסלולים של שימוש נמוך (25% מהמדגם), בינוני (25%) וגבוה (18%) בשירותי בריאות; מסלולים עם עלייה הדרגתית (6%) או ירידה (10%) בתדירות השימוש לאורך חמש שנים; מסלולים ממוקדים בביקורים אצל מומחים – נוירולוגים או נוירוכירורגים (2%), רופאי עיניים (6%) או פסיכיאטריים (2%); ומסלול הקשור לאבחנות של מערכת שלד-שריר (5%).
בקרב משתתפים עם נתונים לפני הופעת תסמיני ה-MS הראשונים זוהו המסלולים העיקריים: שימוש נמוך (42%), בינוני (32%) וגבוה (20%) בשירותי בריאות; מסלול ממוקד בביקורים פסיכיאטריים (2%); ומסלול הקשור באבחנות של מערכת שלד-שריר (4%).
החוקרים סיכמו כי מבוגרים אשר דפוס הפניות שלהם כולל ביקורים חוזרים אצל נוירולוג, נוירוכירורג או רופא עיניים עשויים להימצא בשלב מוקדם של המחלה עוד לפני האבחנה הקלינית הרשמית של טרשת נפוצה. זיהוי אוכלוסיות אלו עשוי לאפשר אבחון מוקדם והתערבות טיפולית יעילה יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות