תרבית דם בודדת (Unique blood culture – UBC) היא גישה אשר מטרתה לצמצם את מספר לקיחות הדמים ולהוריד את הסיכון לקונטמינציה של דגימות הדם (BC contamination – BCC), תוך שמירה על תפוקת התרביות.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Annals of Intensive Care, ביקשו החוקרים לבחון את ההנחה לפיה יישום תכנית רחבה המבוססת על UBC ביחידות טיפול נמרץ (Intensive care unit – ICU) יכולה לצמצם קונטמינציה, תוך שמירה על יעילות זיהוי של זיהומים בזרם הדם (bloodstream infections – BSI).
מחקר זה החל בארבע שנים שבהן יושמה גישה של ריבוי תרביות (Multi- sampling – MS). לאחר תקופה זו ובמהלכם של ארבעה חודשים (תקופת ביניים), עברו חברי הצוות הכשרה והדרכה ליישום גישת UBC. בתום תקופת הביניים ובמשך תקופה בת 32 חודשים, יושמה גישת UBC, וזאת תוך המשך הדרכת המטפלים ומתן פידבק לגבי אופן יישום השיטה.
גישת UBC כללה דגימת דם ראשונית וגדולה (40 מ"ל) של דם ורידי. לאחר דגימה זו נמנעו המטפלים מלקחת דם מהחולים במהלך 48 שעות. המחקר הנוכחי כלל סך של 4,491 נבדקים (35% נשים, גיל ממוצע 62 שנים), מהן נלקחו 17,466 דגימות.
תוצאות המחקר הדגימו כי נפח הדם הממוצע (לדגימה) אשר נדגם עלה מ- 2.8 ± 1.8 מ"ל ל- 8.2 ± 3.9 מ"ל (בין תקופת גישת MS לתקופת UBC, בהתאמה, P<0.01). בין תקופת MS ל-UBC נרשמה ירידה של 59.6% בכמות הדגימות (רווח בר-סמך 95%: 56.7-62.3, P<0.001).
מספר ה-BCC לכל מטופל ירד מ-11.2% ל-3.8% (ירידה של 73.4%, P<0.001). המעבר משיטת MS ל-UBC לא השפיעה על ערכי ה-BSI שר נותרו 13.2% לאורך כל תקופת המחקר (P=0.98).
מתוצאות המחקר עולה כי בקרב מטופלי טיפול נמרץ, אסטרטגיה של לקיחת תרבית דם בודדת מורידה את הסיכון לקונטמינציה של התרבית, וזאת ללא השפעה על התפוקה.


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה

תגובות אחרונות